שווה קריאה:

להסתכל לנתונים בלבן של העין: פוסט מעניין בsts, הפרוייקט החדש של איגוד האינטרנט הישראלי על מה אפשר ללמוד מהשימוש שלנו ברשת (רמז, די הרבה, מפחיד כמה שהרבה)

ברשת:

צעד גדול  לג'אסטין קנאפ, צעד קטן לאינטרנט. מסתבר שג'אסטין קנאפפ סיים זה עתה את העריכה המיליון שלו בויקיפדיה. ומסתבר שהעורך העסוק ביותר של ויקיפדיה, בהתנדבות כמובן, התפרנס עד לפני שבועיים כשליח פיצה. שליח שפוטר בגלל מחסור בעבודה.  וגם זה זרקור מעניין על קהילת הקוד פתוח ובפרט קהילת הידע הפתוח ועל השאלה האם אפשר גם לקיים אותה ולהתקיים ממנה בכבוד בעולם הקפיטליסטי שאנו חיים בו?

זוכרים את ההרצאה המדהימה של ברט ויקטור על כלים שנותנים פידבק מיידי לתהליכי המצאה? אז הנה פוסט שמסכם חלק הכלים שפותחו בשבועות האחרונים בהשפעת ההרצאה הזו, כולל עורך קוד ב"לייב", משחק שאפשר לכתוב לו שלבים תוך כדי משחק ועוד. שווה לנסות וגם להכיר.

וגם Light Table דמו של פרוטוטייפ (לא יכול להיות מדוייק יותר) של Ide מסוג שונה לגמרי.. מושפע מאוד מההרצאה

וגם חנונים ברשת (אתם? לא.. מה פתאום) – סרטון גיוס חדש של טוויטר, Code class. מה שהיפסטרים ממני יקראו לו :אירוני ומודע לעצמו. אבל מצחיק:

http://www.youtube.com/watch?v=sh4O6DRs26M

למפתחים:

TodoMVC - מיזם די מבריק מבית עדי אוסמני. מדובר בGitHub repo שאתם מוזמנים להעתיק למחשב שלכם. המיזם קובע מפרט לאפליקציית TODO list פשוטה, ברירת מחדל נפוצה בdemo של web frameworks והתיקיות שהעתקתם למחשב שלכם כוללות את הקוד להרצה של אפליקציית הtodo הזו במבחר MVC מעולם הjs. כך שאתם, יכולים להתנסות עם אפליקציה דומה באפשרויות השונות שמציעות הMVC השונות ולראות מה מתאים לכם בכלל, להכיר דברים חדשים, או בכלל לבחון אפשרויות לפרוייקט ספציפי #מועיל.מאוד

Miso project -  הוא פרוייקט Js מרשים לעיבוד datasets בצד הלקוח (יעני בדפדפן), כולל מקבצי csv ומגוון מקורות אחרים

jQuery mobile הגיעו לגרסה 1.1 בשעה טובה. הם מספרים על המון שיפורים ותיקוני באגים אבל קודם כל על סרגלים קבועים (fixed toolbars) אמיתיים וכתיבה מחדש של מערכת הajax וטעינת הדפים ועוד.

וגם phonegap בגלגול החדש שלהם כ Apache cordova הגיעו ל1.6. ההודעה החשובה – עמידה (כמעט לגמרי) במטרה של איחוד הjs לפלטפורמות השונות שפונגאפ תומכת בהם לקובץ אחד משותף cordova-js וגם תמיכה מלאה בwindows phone 7. כל שנבקש לו יהי.

retina.js ספריית js  יחד עם Less mixin ועוד גודיס שכולם מיועדים לאפשר לכם להטמיע באתרים שלכם תמונות ברזולוציה גבוהה מאוד לטובת מכשירי Apple שתומכים בretina display החדש.

למי שפיספס – מדובר בתצוגה חדשה שאפל מטמיעה במכשיריםה החדשים שלה (ובטח תופיע בדור הבא של כל מכשירי צריכת המדיה החדישים) – סוג של תצוגת HD לIphone, Ipad שאמורה להיות מדהימה (אין לי Iphone אז לא יודע). הספרייה כוללת בין השאר:

• רכיב media query שבודק אם המכשיר שצופה באתר תומך בretina.
• רכיבless mixin שמוסיף את הclass הרלוונטי לכל האלמנטים שאליהם אנחנו רוצים להחליף את התמונה בתמונה ברזולציה גבוהה
• וסקריפט js שבודק בשרת אם יש תמונה באותו שם ברזולוציה גבוהה ומחליף בהתאם.

ואה, למה לא לעשות את זה מראש לכל התמונות ולהתעסק עם זה בכלל? זמן טעינה חברים וחברות, זמן טעינה.. אין טעם בלהוריד תמונות ברזולציה גבוהה שלא רלוונטית לדפדפן אם אין בזה ערך מיוחד למשתמש,ערך שהretina display נותן יכול לתת.

OctoGit - עוד גיטהאב למי שלא היה מספיק. הפעם כלי (עם התקנת פייטון סטנדרטית) שמחזק ומשפר את שורת הפקודה בעבודה מול GitHub , בעיקר מקצר #מועיל

javascript Enlightment - ספר Js בחינם. לא תורידו ותקראו?

הweb inspector - מבוא מעמיק וגם מחדש לכלי המפתחים המופלא של כרום וחבריו מגזרת הwebkit. אמור להיות חלק מסדרת רחבה יותר של הכרות עם כלי פיתוח מודרניים#לא רק לניוביז

Html5 וחברים – עדכונים מהחזית:

 לבנות משחקי Html5 למובייל. מאמר שסוקר את התחום, הקשיים בו מול פיתוח Native וטכניקות ווב מומלצות ולא מומלצות, שואל שאלות כמו מתי נכון להשתמש בcanvas ומתי בcss sprites, איזה אירועי touch ללכוד ואיך וכו'. #מלמד מאוד

אריק ביידל מגוגל פרסם ספריה חדשה לfilesystem Html5 Api . ביידל שכתב את filer.js - עטיפה לfilesystem api בפקודות לינוקס נפוצות מנסה הפעם לפתור את הבעיה הקשה של הFilesystem Api: הוא לא נתמך בשום מקום חוץ מכרום.. הספריה החדשה שלו: idb.filesystem.js היא Polyfill שמשתמש בindexDb כתחליף לfilesystem api במידה וזה לא נתמך בדפדפן המשתמש. אמנם כרגע זה מוסיף רק את פיירפוקס עם תמיכה באחסון בינארי בIndexDb אבל זה גם צעד בכיוום הנכון.

וברגע האחרון: אופרה מתקדמת עם התוכנית להטמיע תמיכה בקידומת הcss של וובקיט: -webkit- בניסיון קצת נואש להתמודד עם אתרים הולכים ומתרבים שמשתמשים בcss3 אבל רק עם הקידומת webkit ולא עם O או Moz או ms, מה שפוגע במי שגולש לאתרים האלו עם דפדפנים שתומכים באפשרויות הcss האלו אבל האתר לא יודע לפנות אליהם נכון. גם בפיירפוקס ידוע שמתלבטים (וכבר כתבנו על זה ועל ההשתבשות הגדולה של תהליך התקינה של css שהובילה לזה) על הנושא.  אז אופרה ופיירפוקס הן רוהאן וגונדור ואנשי וובקיט הם סאורון החדש? לא בטוח שזו החלוקה אבל זהו מדרון חלקלק לרשת הפתוחה וייתכן שגם לשיבוש רשת גדול כמו זה שנולד בזמנו משלטון היחיד הארוך של Ie6.

זהו להפעם נשמח לתגובות בפייסבוק, טוויטר או כאן בבלוג, או אם יש לכם מה לתרום לדיון נשמח!

הרשת הפתוחה:

אז כמה פתוחה רשת האינטרנט שלכם? מפה אינטראקטיבית מבית הגארדיאן שמציגה את רמות החופש של האינטרנט לפי מדינות ולפי פרמטרים שונים. גם מגניב וגם מלמד על אחד האיומים שיש לאינטרנט הפתוח.

רשימת קריאה:

אז רובוטים חולמים על כבשים חשמליות? – כתבה בגארדיאן על תבונה מלאכותית ונתיב ההתפתחות והמחקר בתחום.

הרבה מים זרמו מאז ששאל טורינג ב1950 "האם מכונות יכולות לחשוב" אבל מתברר, שאולי להפתעת חלוצי התחום, עדיין אין מכונות עם בינה מלאכותית מובהקת (כאלו שעוברות את מבחן טורינג) אבל מאידך.. שיש כיווני התפתחות שונים לגמרי. מרפרף על הרבה סוגיות בתחום מההבדל בין נצחונות השח של "כחול עמוק" לנצחון בJeopardy של של "ווטסון" בשנה שעברה ועד להאם אינטלגנציה של מכונות צריכה להיות דומה לאינטילגנציה אנושית. ממכונות שעושות אמנות ומוזיקה ועד לרובוטים שממציאים לעצמם שפה .  מעניין מאוד #געגועים להרהור עמוק, המחשב השני בעצמתו בכל הזמנים.

ברשת:

פרוייקט חדש (ראשון מאז 2006) מבית ויקימדיה – קבלו את ויקי דאטא. המיזם, שנראה בשלבים ראשוניים יסחית, אמור להוסיף לויקידמדיה רובד של טיפול ושמירה במידע מובנה (structured) – טבלאי יותר מטיבו. אם הבנתי נכון, גם חלק מויקיפדיה יעבור בסופו של דבר לשימוש בויקי דאטא כbackend משותף – כך שיתאפשר למשל לעדכן פיסת מידע מסויימת במקום אחד, וכל הערכים שמציגים אותה, בשפות שונות ובקונטקסטים שונים, יתעדכנו בהתאם.

אחד באפריל בגוגל: הנה גוגל Elegantizer , גוגל Tap, גוגל multitask

שביל החלב (לגיקים חובבי הז'אנר) – והכל בhtml5 canvas

מנוע חיפוש לא רשמי לxkcd (שום דבר לא רשמי ביחס אליהם, כולל הטוויטר שלהם וכו') – שימושי בקונטקסט מוגבל ומטופש משהו

 מפתחים:

אז ג'אווה היא הקובול החדשה? – לאן הולך עולם הג'אווה ? אורקל פרסמה מפת דרכים לג'אווה ולי נדמה שלמרות לוח הזמנים לעשר שנים הקרובות  והעלייה (התמוהה בעיני) בפופלאריות של ג'אווה, אולי בגלל אנדרויד, יש מישהו לחוץ באורקל. והי, אורקלים יקרים, לטעון בקול ש ג'אווה היא לא הקובול החדשה קצת מוכיח שלשם זה הולך. שיהיה לכם בהצלחה עם זה.

cache them if you can - עוד על אופטמיזציה וחסכון בhttp requests שיוצאת מהנחה שבקשת הhttp החסכונית ביותר היא זו שלא מתבצעת. מלמד מאוד.

ללא עימוד – למה אנחנו הולכים להפרד מpagination (לפחות מכזה מאסיבי) . גם מטעמי שימושיות, וגם בגלל שכלולי צד לקוח.  עוד אחלה פוסט בcodinghorror .

הזוכה בתחרות הJs1k להשנה –  לפרוייקט הjs המרשים ביותר בפחות מ1k של javascript – ערב סתווי. #באמת מרשים

mojito שוחרר לקוד פתוח. הMvc פריימוורק של yahoo . מחד זה מבית יאהו שלא במיטבה בימים אלו, מאידך צוותי הJs שלהם תמיד היו אלופים. אם בא לכם להעמיק

Fiddle Salad – עוד כלי שנזרק לקלחת הלוהטת של עורכי קוד וובים. זה ספציפית שמקבל הרבה השראה מJsFiddle תומך במגוון רחב יחסית של שפות וpreproccessors כמו haml, zen coding, less, sass,scss, coffeescript, python to js ועוד כמה. ומאפשר, כמו Js fiddle לנסות את הרעיונות שלנו בלייב, לראות איזה html נוצר מהם, איך יראה הcss והJs המתקמפל מהpre proccessor וכו' . שימושי אבל ההתנסות עוד לא חלקה, שווה לעקוב

לינוקס – חדשות מהshell:

יותר ויותר אני מגלה שברירת המחדל שלי שאני כותב קוד הוא לעשות את זה בלינוקס vm ולא בהתקנת הבית שלי בwindows, זה פשוט עובד טוב יותר וחזק יותר ובטח גם מתרגל את מיומנויות הdeployment בצד השרת (ואין באמת אופציה להעלות אפליקציה וובית שלא  על שרת לינוקס, שאף אחד לא יזכיר עכשיו iis). אז הנה כמה גודיס שליקטתי:

codestre.am הוא כלי להקליט בstreaming את הterminal linux שאני עובד עליו – גם מגניב לטוטוריאלס וגם בכלל

commandlinefu - היא מאגר אישי/חברתי לcommandline חברתו הטובה של המפתח. אם תרצו, stackoverflow פוגש את delicious לשורת הפקודה כולל דירוגים והצבעות. גם קול, גם מלמד מאוד וגם שימושי למאגר האישי. יש להם גם חשבונות טוויטר שמצייצים צירופי שורת פקודה פופלאריים. הרוב כמובן בbash, אבל גם perl. powershell ועוד וריאנטים.

ו HUD : פוסט של Mark Shuttleworth (המיליונר שמאחורי canonical : ubunto וכאלו)על ממשק המשתמש שאחרי ממשק המשתמש שubunto 12.04 מנסה לקדם אלינו במסגרת הunity שלהם. לא יודע אם יתפוש, אבל בלי ספק מבט מסקרן על העתיד של הpc (ולפחות אצל מפתחים לpc יש עוד עתיד) מעבר לממשק המשתמש הגרפי הנוכחי שנמצא איתנו בלי הרבה שינויים כבר קרוב לשלושים שנה. (ואולי העתיד בכלל יהיה Metro – הטייק של מיקרוסופט לנושא) ויש גם סרטון

ובחיית, אם אתם רואים תמונה של סטולמן או בובת פינגווין על השולחן שלי, תנו לי סטירה, כי באמת יש גבול :

(הגבול מובא אליכם באדיבות xkcd)

עדכונים מהחזית:

webshims - ספריית js שבנויה מעל Modernizer וjQuery ומספקת תחליפי (Polyfills) ג'אווסקריפט לאפשרויות html5 שאינן נתמכות בחלק מהדפדפנים (או בגרסאות ישנות). וואלה – יש אלף כאלו לא? במה היא מיוחדת? התשובה היא גם בשילוב המובנה עם Modernizr , אתם לא צריכים לבצע את ההטמעה של בדיקת התמיכה בhtml5 Api הספציפי ואז להריץ את הספרייה התחליפית, webshims עושה את זה במקומכם. וגם הכיסוי הרחב יחסית של html5 Apis שונים. כלי עם הרבה פוטנציאל ששווה לעקוב אחריו. הייתי שמח אם היה לו גם שילוב מובנה עם html5please Api במקרה של אי תמיכה בפיצ'ר מסויים.

הw3c  - קבוצת התקינה של הרשת למי שלא מכיר, פרסמו עשר טיוטות חדשות של תקני html5 . כדאי להכיר לאן הולכים, זה די מרגש.

מדריך יפה בhtml5doctor שמדגים בניית אתר המאפשר גרירת קבצים מהdesktop והעלאה ישירה שלהם לשרת הרשת (מאת מי אם לא רמי שארפ הבלתי נלאה)

KineticJS - היא ספריית js לhtml5 canvas שמוסיפה רובד של אינטראקצית משתמש מובנית על canvas. בין השאר מוסיפים שכבות של canvas שיושבות אחת על השנייה ובכלל Api שימושי לcanvas. נראה מגניב ושימושי.

הרבה חומר אחרי שתיקה בגלל החגים

שיהיה שבוע טוב ומוזמנים כמובן להוסיף ולהגיב בהערות, טוויטר, פייסבוק שלנו.

רשימת קריאה:

רשת של רובוטים – נדב דורפמן כותב בניוזגיק על מחקר שמראה ש51% מתעבורת הרשת היא של רובוטים, רובוטים טובים ורובוטים רעים רובוט של חיפוש ורובוט של פרסום, לעשירים ולכולם.  מעניין גם מהצד של מי שמנהל אתר וצריך להכין את עצמו למתקפת הרובוטוריקים/שקרניקים הזו וגם ממבט רחב יותר על הכיוון שאליו מתפתחת הרשת.

ברשת:

מכורים לטוויטר? הידעתם שטוויטר יכול להיות ממכר יותר מסיגריות, סמים או מין? כיצד תזהו אם אתם מכורים? אינפוגרפיקה כיפית לטוויטריסטים

קוני המעגל -האחרי למעלה מ100 מיליון צפיות הפך הסרטון של Invisible children הפך לויראלי ביותר בהיסטוריה, עוקף בדרך למעלה אושיות כמו סוזן בוייל שרה, וסדרה של כוכבניות פופ.

איך זה קרה? הפקה טובה, יחסי ציבור מעולים והרבה בזכות הדחיפה הנכונה ברשתות החברתיות וכן, גם הרבה מזל. טוב? רע? מדויק? פחות חשוב, עוד הדגמה (שמשהו בה מזכיר לי את black mirror) על הכוח המטורף של המדיה האינטרנטית היום. ואגב, עוד הדגמה גם לדינאמיקת החרב פיפיות של הרשת. מה שהתחיל כקמפיין שעוסק בג'וזף קוני הרוצח התפוצץ גם על הארגון שהפיק את הסרט, מה שאולי קשור למעצר של ראש הארגון שהוא מסטול וערום ברחוב.

מסכים של ייאוש  - פרוייקט טאמבלר משעשע עד מטריד והכל #טרוסטורי

מפתחים:

מדריך שימושי לAnt – עוד מדריך מעולה מNettuts על כלי build שימושי שנולד בעולם הjava אבל יכול לשמש אותנו יופי לאוטומציה של משימות webdev קלאסיות כמו: חיבור קבצים, דחיסת js וcss, העלאת הגרסה המעודכנת לשרת וכו'  (לא מת על השימוש בxml לקנפוג שלו, אבל מצד שני אני אפילו פחות אוהב את הסינטקס המוזר של make) . המדריך, כמו בדרך כלל בבית nettuts, מעולה.

ברגע האחרון  - חבר חדש במועדון כלי הBuild והפעם בעולם הJavascript: קבלו את Grunt

בחזית הביצועים של javascript: מצגת מגניבה מכנס swsw שעוסקת במיתוסים של ביצועי Js והפרכתם (או אישושן)

ועוד פוסט בנושא מהחברים הכי קוליים בעיר מ37signals שמספרים על שימוש בטכניקות event capturing מבוססת jQuery לשיפור ביצועים משמעותי ברשימות של jQueryUI

עדכונים מהחזית – Html5 וחברים:

חזית הLocalStorage מתחממת : בהעדרו של Storage Api פשוט, מוצלח ושכולם עובדים איתו (ההתכתשות הכאובה שבין Websql וindexdb) יש יותר ויותר ניסיון להשתמש בLocalstorage עם הApi המגה פשוט (לא זוכרים/מכירים? הנה הפנייה להרצאה מצויינת של רן בר זיק עליו) והיישום המוצלח במרבית הדפדפנים, למגוון יישומים שמותחים אותו למקומות שהוא לא נולד אליהם. איזה יישומים? כאלו שכתבנו עליהם למשל בשבועות האחרונים: שימוש בlocalstorage לשמירת תמונות, קבצים, ספריות js ועוד.

לתוך המערבולת הזאת זינק כריסטיאן הלמן, אוונגליסט html5 וwebdev בmozilla וכתב טור קשה על הבעיות של Localstorage והצורך לוותר על השימוש בו וללכת למקום אחר. הטור מונה את החולשות של Localstorage, בעיקר הסינכרוניות שלו שיוצרת בעיית ביצועים קשה בתסריטים מסויימים . שווה לקרוא גם את התגובות המאלפות (גם מקצועית וגם בכלל) לטור הזה למטה.

במאמר תגובה, ניקולאס זאקאס, עוד מפתח js מרכזי וכותב מרכזי בתחום , מצביע על החולשות של החלופות לLocalstorage, על הפער שבין מפתחים לייצרני דפדפנים והאינטרסים המתנגשים במקרה הזה. ניקולאס מזכיר שהמטרה המקורית של Localstorage היא תחליף cookie ושאת זה הוא עושה מצויין. ושהApi המצויין שלו הוא לא הבעיה, אלא הדרך הבעייתית שבה יצרני הדפדפנים בחרו לישם אותו (implent) וגם מצביע על עוד פתרון פשוט יותר  שיחזיר את האסינכרוניות לLocalstorage.  דיון מעניין ומלמד הרבה וגם שימושי

ואפרופו הפתרון המוצע של זאקאס – להפוך את Localstorage לאסינכרוני ע"י web workers (שכרגע לא מורשים לגשת אליו) – הנה ספריית wob.js שמאפשרת (עם האקים ש"יטרידו את דאגלס קרוקפורד") לעטוף פונקציות js רגילות כאסינכרוניות בעזרת web workers – קצת ניסוי כלים אבל נראה מבטיח.

ובנימה פחות התקפית:

טפסי Html5 reloaded עם css3: מדריך לשימוש בpsuedo class חדשים של css3 יחד עם טפסי html5 והאפשרויות החדשות שלהם של validate, require, number range וכו' (אני לפחות לא הכרתי את זה שpseudo classes הגיעו לאזור הזה)

Sourcemaps – מדריך ראשוני לכלי הdev מהקצה הלוהט (כרגע רק בגרסאות הפיתוח של webkit וכרום) – על מה ההתרגשות? מדובר בכלי שמאפשר לדבג את קוד המקור המקורי של קוד js דחוס (minified) ובגרסאות דמו מסויימות גם הותאם לדבג אחורה קוד של שפות אחרות שקומפל לjs כמו Java, coffeescript וכו' עולם טוב יותר למפתחים

רשימת קריאה

איך העולם הטכנולוגי מעצב אותנו? ניקולאס קאר המרתק על עידן המידע, על הזילות של "צרכנות" מידע, על הנטאי המובנה שנוצר לרפרוף על חומר לעומת העמקה, על הצפת המידע, על בחירה ועוד ועוד – הסטיכיה של עידן המידע על הדרך שאנחנו חושבים ופועלים. הראיון הוא במסגרת Fivebooks אז הוא גם ממליץ על ספרים בנושא – עמוס תובנות ומ ר ת ק

פיתוח כמו שהוא אמור להיות – הרצאה מרתקת בוידאו בשם "inventing on principle" ', על עקרון פיתוח במחשבים, בהנדסה ובכלל, על הצורך לראות את מה שאנחנו כותבים בזמן אמיתי ודוגמא לאיך צריכים להראות כלים כאלו ומה הפוטנציאל שיש בהם. רגע אח"כ כל כלי הפיתוח הנוכחיים שלכם יראו עתיקים. וTangle זו ספרייה שאותו בחור פיתח שמייצרת מסמכים דינאמיים כאלו, אם כי לא ממש סביבת פיתוח. ועוד דוגמא די מדהימה לביצוע הרעיונות של ההרצאה הזו כאן: מים במסגרת הרעש הכללי שההרצאה הזו מייצרת בינתיים.

רעיונות גדולים באמת לסטארטפ – מאמר שממפה את האזורים בחזית שדורשים פירצה, התקדמות ושינוי משמעותי מעולם החיפוש,האימייל והלאה. מעניין, אולי יבוא לכם רעיון טוב מזה.

ברשת:

טיטאניק, גרסת הjavascript. טאמבלר משעשע

הNumbers Api שכשמו כן הוא, עוסק במספרים, עובדות מספריות, תאריכים עם מספרים וכו'. לא בטוח אם זה שימושי, אבל זה בטח מגניב, וכמובן Api וובי תקני. רוצים לנחש מה מספר ההדגמה של הApi הזה? (רמז - התשובה..)

עיצוברשת:

אז מה הקטע עם inline-block : מדריך לשימוש בdisplay property של Inline-block לעיצוב מיקום אלמנטים בדף וכסוג של תחליף לFloat

מפתחים:

Kalendae - היא עוד Datepicker של Js , אבל בלי תלויות נוספות, כלומר לא זקוק לעוד ספריית Js ענקית רק בשביל להטמיע את עצמה.

Browsling - הוא כלי לבדיקת אפליקציית הווב שלי במגוון דפדפנים, כולל כל הגרסאות (גם העתיקות שלהם).  לא מדובר בjava applet או activx שרץ בקליינט סייד אלא רנדור של האתר שלכם בצד השרת ע"י הדפדפן המבוקש והצגתו בדפדפן המודרני שלכם ע"י canvas.  יש גרסה בסיסית חינמית והשאר בתשלום, כולל אפשרויות כמו reverse proxy מbrowsling למחשב הפיתוח שלכם וכאלו – מועיל למדי וחכם.

תכנות בצמד – טוב או רע? בטח שמעתם כבר עלPair coding, תכנות בצמד שהוא אחד מאושיות הExtreme Programming (Xp(, שמאפשר מעגל פידבק מהיר על הקוד שאנחנו כותבים ועוד יתרונות. המאמר הזה בטקקראנצ' סוקר צדדים שונים למתודה הזו, בזווית אמריקאית אינדיווידואליסטית טיפוסית, מעניין, גם אם אני לא מסכים עם הכל. למי שמתעניין במתודות פיתוח מעולם הXp.

ותוספת מאוחרת: תכנות בצמד – זה טוב. מאמר תגובה של אחד מהאנשים שהמציאו ודחפו את השיטה למאמר הקודם.

Httpie כלי שורת פקודה מגניב להחליף את curl, עם ממשק פקודה פשוט וכיפי ותוצאות מסודרות ומעוצבות – כמו שעבודה עם Http verbs צריכה להיות. ואפילו עובד (עם טיפה קנפוג) גם בווינדוז, אם הרבה פחות ויזואלי.  מאחורי הקלעים מבוסס על requests  הפייטונית.

Less vs Sass אנחנו טוחנים כאן לא מעט על סצנת הcss pre-proccessors המתחממת, הדרך המודרנית לכתוב css, נכון, פשוט,מהר ואלגנטי. לא יודעים באיזה כלי לבחור? אז הנה השוואה ויזואלית של עיקרי הטיעונים, טיעונים מנגד, דוגמאות והמחשות. מבולבלים? גם אנחנו. והנה בNettuts משהו שהוא בין השוואה למדריך בין הכלים המובילים בתחום

ועוד קצת Git:

Git achievments היא ספרייה שממשחקת את השימוש בGit עם "הישגים" , פרסים וכו על ההתפתחות בשימוש בכלי.

וGitHug היא באותו מגרש של משחוק השימוש בGit , שלבים וכו'.

וGit-friendly היא תוסף (לינוקסי) שמקל ומקצר את השימוש בgit ובפרט מול Github.

גם לgithub יש api עכשיו שמאפשר לראות את הפעולות השונות שנעשות בו – צייטגייסט גרסת קהילת מפתחי הקוד הפתוח , כרגע עוד מחכה למפתחים המוכשרים (אתם!) שיפתחו לזה ויזואליזציות וכלים.

עדכונים מהחזית – Html5 וחברים.

lazyweb – סיכום ביניים.  Gist בGitHub של פול אייריש שמסכם את הרפתקת Lazy.web עד כה. לפני שנה אייריש, ממפתחי הweb המובילים היום,  פתח issue tracker בgit עם רשימת רעיונות מגניבים שלו ליישום ברשת, מתוך מחשבה שאלו דברים שהוא לא מגיע אליהם ואולי הקהילה תרצה לעשות איתם משהו, הוא גם הזמין להוסיף רעיונות להפוך את הרשת למקום טוב יותר. הקריאה הזו לא נשארה מיותמת, הנה מסמך סיכום של השנה הראשונה של ההרפתקאה הזו, הפרוייקטים המוצלחים (שעל חלקם כתבנו כאן בחודשים האחרונים) שצמחו ממנה , מה בתהליך ומה עוד פתוח. מוזמנים.

css4 יותר חדיש מחדש יותר מוזר ממוזר : עוד לא התרגלנו לcss3, שלאט לאט מוטמע בדפדפנים המודרניים וכבר preview לסלקטורים של css4  – אז מה חדש? התייחסות למיקום של לינק וסלקטור של אב ע"פ בן.

Bankerbox - היא עוד ספרייה לעבודה מול פיצ'ר הlocalstorage הכה שימושי (אך שנוי במחלוקת, חכו לשבוע הבא) של Html5. הספרייה חושפת Api ידידותי נוסח redis.io לlocalstorage. כיפי כיף.

getUserMedia - פוליפיל מבית עדי אוסמני.  בודק אם הדפדפן תומך בhtml5 api החדיש של getusermedia (כרגע בלי קנפוג נוסף רק opera לדעתי) , אם כן משתמש בו כדי לגשת למצלמה ומאפשר לנו לצלם את הפנים שלנו ו/אם לא מציג במקום אפשרות קלט עם flash. אה ואחרי זה הדמו עושה משהו משעשע עם הפנים שלכם. נסו ותהנו וגם שימושי

רשימת קריאה:

Api והרשת הפתוחה:

בprogrammableweb שחררו דו"ח על המתרחש באתר שלהם שמשמש כDirectory  לApi ולmashups. בתמצית: שיש הרבה יותר Api של אתרים ממשלתיים שמאפשרים גישה לנתונים שלהם מתוך 231 Api של רשויות ציבוריות וממשלתיות למעלה מחצי הApi האלו נוספו בחודשים האחרונים. שסה"כ הApi באתר הכפיל את עצמו (לפי הגרף לפחות) מ2500 בערך לפני שנה לכ 5000 היום. עוד אנו למדים שREST מבסס את עצמו כהדרך לעשות Api (שזה הגיוני בעולם וובי) ושמספר הממשקים של אתרים ורשתות חברתיות גדל ב35% בשנה האחרונה .כן, אני יודע שלא מדובר באתר הכי מעודכן בעולם וחלק מהApi הישנים שבו (בפרט הsoap) לא מעודכנים בכלל אבל עדיין אינדיקציה מעניינת.

יותר מעניין מבחינתי הוא התפקיד שהתתפוצצות הApi הזו ממלאת ברשת הפתוחה.  אני חושב שממשקי המתכנת הם דוגמה להשתלבות בין הגיון עסקי לקוד ומידע פתוח.  החברה/הארגון פותח את האפשרות לגשת למידע שלו, שנצבר בעמל, (או לחלקו) ולהשתמש בו לצד שלישי כלשהוא, שיבנה על בסיסו יישומים חדשים/יציג את המידע בדרך שונה וכו כראות עיניו (במגבלות כללי השימוש). לגמרי ברוח הGpl  . נכון, לApi יש כללי שימוש, לפעמים גם דרקוניים למדי, כמו במקרה של טוויטר ופייסבוק, לפעמים דורשים הרשמה, לפעמים הגישה החינמית מוגבלת בכמות או מהירות הנתונים וצריך לשלם בשביל גישה מלאה ועדיין.. נראה כי המגמה הזו שיש בה win win (למפתחים שיכולים להשתמש במידע הזה ולחברות שבונות ככה אקוספריה טכנולוגית סביב המוצרים שלהן ומושכות משתמשים חדשים פנימה, כמו גם מקבלות "בחינם" פיצ'רים חדשים על המידע שלהן ב"מיקור חוץ" לכאורה) היא ברוח עולם הקוד הפתוח, המידע הפתוח. העולם שאנו רוצים לחיות בו.

* מה זה בכלל Api? Application programmer interface כלומר ממשק המאפשר גישה תכנותית "מבחוץ" לנתונים של מערכת תוכנה. גישה כזו יכולה להיות מוגבלת לקריאה של נתונים מסויימים/לקריאה של כל הנתונים ואף לביצוע פעולות בתוכנה עצמה. למשל הApi של טוויטר מאפשרת באמצעות http requests לקרוא נתונים מטוויטר, לכתוב טוויטים וכו'

אנחנו והמכשירים הניידים שלנו:

תרימו רגע את הראש מהמכשיר ובואו נדבר פוסט יפה (אנגלית) על  ההתמכרות שלנו למכשירים סלולארים ולמולטי טסקינג כוזב ואיך זה דופק אותנו .. וגם האתר עצמו מהמם.

איך הסמרטפונים משנים את המובן שבו אנחנו אנושיים:"So appy together" כתבה ארוכה בBoston Magazine על הקשר שלנו עם הסמרטפונים שלנו, האינוש שלהם, ההשפעה שלהם על חיינו על תנועת "האני המדיד" שנעזרת /מתמכרת להם ועוד – מאמר ממש מרתק וחשוב (אנגלית) וגם מאויר יפה.

פרילנסרים: זוכרים את הפוסט מלפני כמה שבועות על השינוי בעולם העבודה ו"עליית" הפרילנס כצורת העסקה ותפקיד טכנולוגיות האינטרנט בכל זה? גם אם לא אז לא נורא – כי הנה אינפורגפיקה יפה (ברוח משחקי מחשב ישנים) על פרילנסרים והבורות שבדרך.

ברשת:

collusion- מי עוקב אחרינו? תוסף פיירפוקס  ישירות מmozilla עצמה שחושף לנו מי האתרים שמשתילים עוגיות, קוד וכו' בדף שאנחנו צופים. מרתק/מפחיד וכדאי לזכור שבאינטרנט- "אם זה בחינם אז כנראה שאנחנו זו הסחורה".

אבא/gnu – קומיקס במיוחד לחובבי הקוד הפתוח ומעריצי סטולמן . עוד טייק על נושא ה"חינם"

עיצוברשת:

40 דוגמאות מגניבות לאתרים עם עיצוב תגובתי – לא טרוויאלי ומעורר השראה (speckyboy) , תקווה לזמנים שגם האינטרנט הישראלי יראה ככה וגעגוע לקונספציה (השם יקום דמה)

מפתחים וספריות:

Tower.js : פריימוורק full stack נוסח Ror או django או turbogears לפיתוח בjavascript!  וnode כולל כל הגודיס שכוללים:orm, Models,controllers, routes וכו' – נראה מאוד מבטיח ושווה בדיקה

תפסיקו לשלם את מס הjQuery שלכם, קורא סם ספארון מStackoverflow ויוצא נגד המנהג לשים בhead את פונקציית הקסם של jQuery של document.ready  ומציע טכניקות חלופיות להשתמש בה בfooter , על הדרך גם חשיבת js יפה ומעניינת.

LucidJS ספריית js קטנה להוספת custom events ולטיפול בהם.

Morris.js היא ספרייה ממש מגניבה לייצר גרפים של סדרות נתונים. html5 ובנוי מעל Raphael וjQuery. ועם Api פשוט שחבל לכם על הזמן. נסו ותהנו

Bem היא טכניקת בניית פרונט-אנד לאתרים מורכבים עם מתודיקה מובנית. רעיון מעניין מYandex ויש גם כלים שהם שחררו לזה.

Basket.js היא ספריית Js קטנה של עדי אוסמני (כן, עוד עדי אוסמני) ששומרת סקריפטים מצד השרת בlocalstorage בclient side, כך אחרי הפעם הראשונה שהם נטענו לא צריך לטעון אותם שוב מהשרת אלא הם טעונים ישירות מהקליינט סייד. קול

GoMo - יוזמה חדשה מבית  google שמיועדת (לפחות על פניו) לסייע במעבר אתרים לmobile friendly.  כולל כלי פשוט מאוד שמאפשר לראות את האתר הקיים שלנו בmobile, לא הכי מתקדם אבל נחמד.

עדכונים מהחזית Html5 ועוד קוד פתוח:

איך לשמור תמונות וקבצים בצד הקלינט עם  localstorage (מאגר מידע, תחליף עוגיה, שנתמך בכל הדפדפנים המודרניים) – מדריך מצויין מבית Mozilla hacks. כדאי לשים לב שזה פתרון מוגבל (ונוגעים במוגבלות שלו בהערות) בגלל מגבלת הגודל של Localstorage. למה שנרצה בכלל לעשות את זה? כדי לא לטעון בכל פעם תמונה מצד השרת לקליינט, בפרט קליינט עם קישוריות מוגבלת כמו מכשיר סלולארי.  הפוסט עוסק גם באיך שומרים אובייקטים (רמז:JSON.Stringfy) בLocalstorage וכו'

והנה הרחבה של אותו הפוסט שמחליף את localstorage בindexdb, שהוא עוד לא נתמך בכל הדפדפנים אבל בנוי טוב יותר למשימה.

אני ככלל הייתי מציע לעשות את זה עם רובד הפשטה של הstorage ברמת הדפדפן עם ספריית Js מהממת כמו lawnchair שהשמירה באמצעות Json מובנית בה ונותנת לנו גם אבסטרקציה מסויימת של הdb שהדפדפן הספציפי תומך בו ודרדור אמצעים מובנה (אם כי מתחיל דווקא מLocalstorage במקום מIndexdb, טוב נו בטח אפשר לעשות לשחק עם זה)

והנה יש Api גם לhtml5please. ומדובר בApi שימושי במיוחד. אתם מכניסים לתיבה בדף את טכנולוגיות החזית שאתם משתמשים בהם,מעולם הHtml5, css3 וכו' (אל דאגה, יש השלמת מילים אוטומטית גם אתם לא זוכרים בדיוק את האיות או שם הטכנולוגיה) ומקבלים קוד (עם/בלי מודרניזר) להכניס לדף שלכם. שגולש מגיע לדף שלכם עם דפדפן שלא תומך בפיצ'ר שאתם משתמשים בו הוא מקבל הודעה מעוצבת ששולחת אותו לגרסת דפדפן מעודכנת לדפדפן שלו שתומכת בפיצ'ר ו/או רשימת דפדפנים שכן תומכים. מגניב ושימושי מאוד מאוד

רשימת קריאה:

כתבה בwired על GitHub, ההתנהלות והיוצרים שלו ועל השינוי שהוא חלק מלחולל בעולם התוכנה. נע בין תיאור של החברה המגניבה שהיא GitHub והניסיון שלה לממש רעיונות של קוד פתוח גם באופן העבודה, בהשפעה שלה על תנועת הקוד הפתוח וקצת מספרת את הסיפור של Git וההמצאה שלו ע"י לינוס טרובלדס (אבי הקרנל של לינוקס) .אגב,לכתבה המעולה הזו יש repo בGitHub ואתם מוזמנים לעשות fork, לתרגם וכו'.

(כן, אני יודע שיש עוד כלים לניהול קוד (vcs) חוץ מgit, החברה בכתבה לא יודעים את זה)

ובתוספת מאוחרת: הנה המטא-כתבה על הכתבה הזו, ועל מה שהיא עברה אחרי שהועלתה לGitHub. (כן, גם אני חושב שויקיפדיה גילו את זה לפני שנים..וגם הניסוי המפורסם של העיתון מלוס אנג'לס ששמו נשמט מזכרוני, אבל עדיין – מעניין)

ועוד נ.ב: GitHub בנוי על Ror, שגם מתארחת עליו. מסתבר שבימים האחרונים נחשפה מגה פירצת אבטחה בGitHub שמאפשרת לדחוף עדכונים ישירות לענף הראשי (master) . אמנם הפירצה כבר טופלה אבל שוב תזכורת שעם כוח גדול באה אחריות גדולה.

הפרינט מת, יחי הפרינט – (אנגלית בטקקראנצ') אז עולם הפרינט מת? היש לו עתיד? בפרט עתיד כלכלי? שאלות שאלות וניסיון להתחלה של תשובה (שאני לא מת עליה.. טקקראנצ'ית אופיינית)

ברשת:

Slavery Footprint הוא אתר שחשוב לבקר בו.  הוא חושף את "טביעת הרגל" שלנו בעבדות בעולם – כמה עבדים בעצם עובדים עבורנו.. מהכניסה לאתר ממלאים שאלון (די מרשים באופנים שלו) על מגוון תחומי צריכה שלנו (עם אפשרות לכוונון מדויק יותר) ומקבלים תוצאה מספרית, גיאוגרפית וכו'. תוך כדי התהליך גם לומדים על עבדות ואופני עבדות בעולם כיום.

האתר הזה הוא גם דוגמא מצויינת לאיך עיצוב מצויין (ואינפוגרפיקה מדוייקת) יכול לשרת אתר, דוגמא משחוק (Gamification) מדוייק ,אינטגרציה חברתית וכו', אבל תבקרו בו גם בלי זה.

עיצוברשת:

stylebootstrap.io הוא כלי להכין themes לbootstrap הפופולארית

סוויצ' – כי צ'קבוקס זה לחלשים. תעלול css טהור ומגניב מאוד

גישה כיפית יותר ליצירת אתרים - פוסט חביב בsmashing שמחדד את עקרון הכיף בעיצוב והקמת אתרים. (זה גם יכול להיות תחת רשימת קריאה או מפתחים..לא כל דבר קל לקטלוג) עם המון דוגמאות לאתרים שממחישים את עקרון הכיף. כתבה מהסוג שאני לוחץ בה על המון לינקים וממש נהנה. כיף

רשימת plugins חדשה לjquery עם התמקדות בעיקר בעיצוב האתר (אבל לא רק)

מפתחים:

בהמשך לכתבה שהמלצנו עליה למעלה: Git, git ,git כל הזמן git אתם שומעים. וGitHub (שמבוסס נחשו.. Git) הפך לאתר שיתוף הקוד הפופולארי בעולם ו.. אתם לא סגורים בדיוק איך לעבוד עם Git . הי אולי אתם מפתחים חדשים ועוד לא התחלתם לעבוד עם version control בכלל (יש מצב, בטח אם אתם ישראליים), אולי אתם עובדים עם svn, או bazaar או.. אחת מהחלופות האחרות ומתקשים ללמוד טכנולוגיה טיפה חדשה. אז הנה אחלה מדריך לכניסה לעולם של Git (אנגלית).

השפה שאתה אוהב לא מספיק טובה – בהמשך לקישור של שבוע שעבר על "למה פייטון חשובה לנו" הנה פוסט יפה של אותו הכותב שמסביר למה לא להתקע בשפה אחת ולמה צריך ללמוד עוד שפות תכנות(אנגלית)

מדריך בעברית (בעצם סדרה) של מורד שטרן על פיתוח הרחבות לכרום.

ספריית Php לחיבור מנוע הv8 של js לPhp(?) – במסגרת ההתחממות המחודשת בגזרת Php.

Hyde - פרוייקט פייטון (על בסיס django) ליצירה מהירה של אתרים סטטיים (יחסית) – תחליף וורדפרס לדברים מסויימים והי זה פייטון ופייטון זה כיף!

מהירות היא גם פיצ'ר כתבנו לא פעם, ובעולם הקליינט "העבה" של היום אלמנט מרכזי בשיפור המהירות הוא ויתור על רנדור Html בצד השרת לטובת רנדור html בצד הקליינט  (בד"כ מjson מצד השרת) עם Js. ואכן, צצו בעת האחרונה המוני פתרונות Js templating, וHogan.js , האח הקטן מבית טוויטר הוא רק האחרון שבהם. אז הנה השוואת מהירות של פתרונות js templating שונים ומשונים (אין עדיין את hogan אבל אני מהמר שתוך כמה שעות כבר יהיה revision שכולל אותו). וכן, לא בטוח שזה השיקול המכריע בבחירת פתרון Templating מתאים עבורכם (פשטות? אינטגרציה בFramework רחב יותר?).

Web Api מבית AskGeo שמחזיר timezone (דורש הרשמה) מול get של קורדינטות גיאוגרפיות – Lat/Lng.  יכול להיות שימושי מאוד

עדכונים מהחזית:

הכרות עם אלמנט הtrack בHtml5 שמאפשר הוספת מטע-מידע כמו כתוביות, פרקים, כותרות משנה וכו' לקטעי וידאו (IE 10 או כרום 18), פשוט ומאוד שימושי – במקום לעשות כתוביות מוטמעות בוידאו ולהעלות כמה גרסאות של הוידאו או להשתמש בתוכנות ופלאגין של צד שלישי לפתור את הבעיה הזו.

הכרות עם context-menu בHtml5 – שילוב בין attribute בתוך תגית (contextmenu="Mymenu") לתגיות מתארות (קצת כמו map בתמונות בזמנו) – כך שאפשר להוסיף למקש הימני (ואפילו רק בבלוקים מסויימים ולא בכל הדף) תפריטים ייעודיים ומ ג נ י ב י ם (או שימושיים רחמנא ליצלן)

מה אנחנו לא יודעים? (על הדפדפנים שבהם גולשים לאתר שלנו) – מצגת מעולה על התמודדות עם האי וודאות של הדפדפנים (שכבר התייחסנו אליה

בעבר) ואיך מתמודדים איתה בטכניקות של graceful degradation וprogressive enhancement בפיתוח ווב מודרני.

אל תדפקו את הרשת – כותרת של מצגת מוצלחת עם דגשים מהcutting edge לפיתוח וובי לmobile.

אגב Mobile וhtml5. אז אתר Html5rocks המצויין זכה לשדרוג לא מזמן עם שלושה תחומי משנה שביניהם גם Mobile וgaming. אז הנה התת אתר בנושא html5 for mobile  עתיר מידע וגודיס.

ריכוז דמואים של WEBGL  וweb audio api מהשבועות האחרונים.

רשימת קריאה:

אשליית הפרטיות (והאם אכפת לנו בכלל)- פוסט חדש של סת גודין שעוסק בכל מהומות הפרטיות (איזה מהומות? זה משנה? כל יום יש מהומת פרטיות אחרת) של גוגל/פייסבוק/טוויטר/אפל וכו' והאם זה באמת מעניין אותנו? (אנגלית)

ובהמשך לקודם: איך Target גילו שבת עשרה בהריון לפני שאבא שלה ידע את זה: פורבס מסכמים ומפרשים כתבה נרחבת יותר מNYTimes שעוסקת בכלים הטכנולוגיים/סטטיסטיים מעולם הBI שמסייעות לתאגידי הענק לדעת מה אנחנו עושים ומה אנחנו רוצים, לפעמים לפני שאנחנו יודעים.. וגם מתי נלד.. (אם אתם רוצים לברר) . תכלס: מתוחכם, מפחיד ומאוד מעורר מחשבה.

 האם יוטיוב "גדולה מכדי ליפול"? שואל מאמר מרתק בMashable שכורך יחד את הענקיות הפיננסיות של משבר הסאבפריים ומלחמות זכויות היוצרים שהמתנהלות (בין השאר) נגד יוטיוב, בפרט המשפט של ויאקום נגד "יוטיוב המוקדמת". טיפה ארוך אבל ממש שווה את ההשקעה

עיצוב רשת:

טוטוריאל בnet magazine על שמירת גודל תמונות בעיצוב תגובתי ע"י css3: object-fit

ברשת:

טוויטר עומדת לחצות את קו ה500 מיליון משתמשים רשומים עם 13 חשבונות חדשים שנפתחים כל שנייה, התפוצצות אדירה ברשת החביבה עלינו. הי אמרתי רשומים כי מסתבר שלא מעט מהם בכלל לא פעילים, אוואטר עם ראש ביצה וכמעט ללא ציוצים. כמה לא פעילים? שאלת מיליארד הדולר של טוויטר. ווהנה אתר עם עוד הרבה טבלאות וסטטיסטיקות על טוויטר, עליכם בטוויטר ועוד

מפתחים וקוד פתוח:

רוצים ללמוד Ruby on Rails?, האמא הסופר הפופולרית של הווב פריימוורקס, ואולי הטכנולוגיית ווב-דב, נכון ללפני שנתיים? רוצים בעברית? אז הנה סדרה חדשה של סקריקאסטים ובעברית!

יואב משה פרסם (מסיבות השמורות עמו) רשימה, בפורמט json, של קודי הכפתור במקלדת בjavascript בעברית.

tty.js היא ספריית Js לnode.js (יעני סרבר סייד Js) שמיישמת terminal נוסח לינוקס או Putty בדפדפן. יש על זה עוד עבודה אבל נראה מגניב (לחובבי הז'אנר)

ועוד באגף הjavascript המתקדם – סדרה של Dailyjs (די ותיקה) שמעמיקה לעולם הJs framework ואיך לבנות פריימוורק  בעצמנו. שווה לעיין גם כדי אם לא מתכוונים לבנות כזו בעצמכם (אני למשל לא מתכוון) כדי להכיר יותר לעומק מה שמאחורי הframework החביב עליכם והמקומות שבהם היא חורקת. אחד החברים אצלנו דווקא כן עשה את זה וככה נולדה Kassit - פריימוורק הבית.

Coffeelint - לינטר נוסח jslint לcoffeescript, הjavascript החדש וגו'

שאלות לראיון עבודה למפתחי Front end. בחדר אפלולי התכנסו כמה מפתחי על ורשמו על מפית רשימת שאלות אולטימטיבית למי שמתכונן לראיון עבודה בתפקידי Front end או למי שמראיין.  אני חושב שהרשימה מרתקת, לא בתור שאלון לראיון עבודה (אנחנו לא בלוג של מעסיקים..) אלא לבחינה עצמית של תחומי הידע שלי ולדעת לאן אני יכול להתקדם הלאה כwebdev (גם בגרסה פתוחה בGitHub).

אחרי שש שנים Apache שחררו סוף סוף גרסה ראשית חדשה -2.4 – לסדרת שרתי הweb שלהם, עדיין הפופולארית בעולם כנראה, אבל מרגישה את הנשיפות בעורף ממתחרים חדשים ומהירים שמתמודדים טוב יותר איך טיפול ב10K של פניות במקביל כמו Cherokee (שרת הבית שלנו), Nginx, Lighttpd. ברשימת הפיצ'רים:הפחתת זכרון, מהירות ועוד כמה mod לשפות חדשות כמו lua. נראה שApache מנסים למצב את עצמם שוב בתחרות (מסמך השוואה שהם פרסמו) עם שרתי הווב החדשים שהולכים ותופשים את הפלך השוק של ביצועי Higher End.

ואם אנחנו כבר בגרסאות חדשות אז יקירת הרשת Php הוציא סוף סוף גרסה חדשה – 5.4. הנה הדיווח הרשמי

עדכונים מהחזית:

Three.js שמתמחה בWebGL ומפתחת את tQuery ספרייה שנותנת Api נוח יותר לWebGL פרסמו screencast שהוא מדריך לכרטיס ולנטיינס עם tQuery וWebGL. מטבעם של דברים זה דורש כרטיס גרפי מתקדם שתומך בWebGL.

הוספת מאפיין Translate לתקן Html5: מדובר בattribute (כמו class למשל ) שמוסיפים בתוך תגית פתיחה כלשהיא ויכול לקבל ערך בוליאני של yes/no. למה זה שימושי? הno למשל מאפשר לסמן למתרגמים אוטומטיים שונים (כאלו שכתבנו במסגרת לוקליזציה של הקוד ו/או מתרגמים אוטומטיים כמו google translate) שלא לסמן מילה או משפט שצריכים להשאר בשפת המקור (למשל הכיתוב שמופיע על המכונה עצמה – נרצה שלא יתורגם כדי לא לבלבל את המשתמש). הyes – להפך מאפשר להגדיר למתרגמים כאלו איזה חלק מהטקסט צריך לתרגם. גוגל translate כרגע התחיל לתמוך בו, בדפדפנים מתקדמים כמובן שתומכים בתגית (ומטעמי תאימות אחורה עד עכשיו עבד ועדיין תומך בclass=notranslate)  אבל בכללי התחום הזה כרגע בבלגן שלהם של הגדרות לא תואמות בין הכלים השונים וtranslate אמור לסייע בניקוי ובסידור של התחום. יש עוד פירוטים והסברים בפוסט המקושר (אנגלית)

זהו להפעם, הרבה חומר, שיהיה סופ"ש טוב ומוצלח

ומוזמנים כמובן לתרום/לשלוח/להעיר בהערות כאן ו/או בטוויטר/פייסבוק שלנו.

רשימת קריאה:

בהמשך לעיסוק שלנו בשבועות האחרונים בקשר שבין טכנולוגיה עילית לעולם העבודה הנה עוז זווית מעניינת וקשה: ABC צילמו תוכנית בתוך מפעלי FOXCONN . אלו שמייצרים את מוצרי Apple המגניבים ומאפשרים את שולי הרווח המטורפים של החברה. מתברר שאחרי כל הלחץ הציבורי והעצומות בנושא תנאי העבודה הנוראיים בFoxconn (וסיפור הרשתות למניעת התאבדות שמקיפות את כל האופציות לקפיצה) , אפל החליטו לעשות "בדיקה" משלהם במפעל ולהזמין את הכתב של ABC (למה ABC דווקא? אולי קשור לזה שהם שייכים לDisney שקשורים קשר אינטימי לApple וקרן סטיב ג'ובס שותפה בבעלות עליה?). מתברר שחלק אדיר מהעבודה על מוצרי Apple במפעלים נעשה ביד, ללא רובוטיקה.. יש אישה שתפקידה לחרות את סימן התפוח על הגב של הIpad וכו'. מתברר שהעובדים במפעלים לא יודעים איך נראים המוצרים המורכבים – הם לא ראו אייפון או אייפד מעולם עד שהכתב הראה להם כזה. בעצם חברת העלית האהובה של עמק הסיליקון ואחת החברות המרוויחות בעולם מתפרנסת מניצול אנושי רחב היקף נוסח מפעלי המאה ה19.

אני חושב שזו עוד דוגמה לזה שאפל, לא מיקרוסופט, לא גוגל, היא התאגיד הרשע הגדול של העשור השני למאה ה21, שמפעילה אלימות ישירה כלפי עובדי הקבלן בתחתית שרשרת הייצור ואלימות מתוחכמת במשפטי פטנטים אינסופיים כלפי המתחרות במעלה השרשרת. אני גם חושב שהחשיבה ההיררכית והקניינית הזו, שמוטמעת באפל כל כך עמוק סופה להביא לשקיעתה, אבל מניח לשזה עוד מוקדם לצפות.  הנה גם טעימה הוידאו וסיכומון (גם בmashable)

כל מה שאני יודע על סטארטאפים למדתי מצ'ק נוריס. דווקא מאמר יותר מעניין ורציני ממה שהשם מעיד עליו.

גדי להב כתב על המשמעות של הגרף הפתוח של פייסבוק ואיך היא מתכננת להגדיל את השפעתה ברשת (ע"ח גוגל) ולמכור אותנו עוד קצת לאתרים ולמפרסמים.

עיצוברשת:

אוסף קישורים של השראה למעצבים  (תודה לעמיתים בpixelperfect על הלינק)

חווית משתמש - ג'יימס קאלווי פרסם ספר חדש (וחינמי) בשם "Six Circles  - an Exprience design framework"  תיאוריה על ששת המעגלים שמרכיבים עיצוב UX מצויין בימינו (המלצה מsmashing)

ברשת:

הנה פרוייקט ממש מרשים - מפת החברים שלכם בטוויטר. מאשאפ מרשים ממש בין Google maps לTwitter Api. לא סגור על מאיפה מידע המיקום, כי לפחות המה שאני שלפתי הייתה קצת מופרכת, אבל הי, זה קוד פתוח אתם יכולים לבדוק בעצמכם.

Escape.js היא ספריית js קטנה לרנדור בדפדפן של גרפיקת ANSI מגניבה (לגיקים וואנבי האקרים חובבי הז'אנר)- הנה הדוגמאות והנה הקוד לספרייה עצמה והוראות שימוש למי שרוצה ליישם כאלו בעצמו. ואם כבר אנחנו בתת תרבות ההאקרים הזו – הנה אתר שמרכז המון קבצים ותמונות של גרפיקת ANSI כזו.

הרבה זמן לא הסתובבתי בFlicker ונראה שאחרי קפיאה ארוכה על השמרים הוא חזר להיות מקום רלוונטי, אני נהנה מאוד מאוסף Getty ומהcommons (כמו שאתם מתרשמים) אין לי יותר מדי מה לומר על חידושים טכנולוגיים אצלהם, אבל יש מצב שגם זה השתפר. שווה לבקר שוב..

מפתחים וקוד פתוח:

Chaplin היא פריימוורק לפיתוח אפליקציות Js שבנויה מעל Backbone.js הפופולרית. צ'פלין נבנתה במקור לטובת פרוייקט moviepilot והצטרפה זה עתה לעולם הקוד הפתוח.

פירמידת הצרכים של מאסלו - גרסת פיתוח התוכנה. הסוציולוגים לימדו אותנו על פירמידת הצרכים של מאסלו: קודם יש להשביע את הצרכים הבסיסיים יותר (אוכל, שינה, בטחון) ורק אח"כ אפשר להשביע את הצרכים המתקדמים יותר כמו מימוש עצמי ואהבה. אז כאן טוענים שגם בפיתוח תוכנה יש פירמידת צרכים ונחשו מה – קוד נקי ומסוגנן בא אחרי עוד כמה דברים..

עוד שבוע בערך יתקיים כנס 2012 PyCon ובתוכו ועדת השפה של פייטון

ובועדת השפה אמור (להבנתי) לעלות לדיון PEP  414 של Armin Ronacher  שיציע להחזיר לפייטון 3 (בגרסת 3.3) את הUnicode literal: כלומר את הביטוי u'unicode string'. המטרה – להקל את המעבר לפייטון 3, בפרט לאפשר להעביר את כל הווב פריימוורקס הגדולות של פייטון כולל django המגה פופלרית, turbogears וpyramid ואחיותיהן מבוססות הPylon והמוני פריימוורקס קטנות יותר לפייטון 3, להחזיר חלק מהרציפות בין פייטון 2 לפייטון 3 ולקדם שלום עולמי (תוך מניעת נשק גרעיני מאיראן).

על מה המהומה?

שלפני כמה שנים הוחלט שפייטון סוחבת איתה יותר מדי מורשת של קוד מתיישן, סגנון לא רציף (ובפייטון  סגנון זה דבר רציני) ותמיכה בסרבולי עבר ושצריך לבנות אותה מחדש ולוותר על התאימות אחורה (של חלק מהקוד). פייטון 3 הייתה אמורה להיות הדבר המבריק החדש, ופייטון 2.6 המהדורה האחרונה של פייטון 2 את הקוד אמורים להמיר עם ספריית 2to3. אח"כ החליטו למשוך לפייטון 2.7 ולהוסיף קצת אמצעי תאימות ( import from  future) אבל לא שינו את ההחלטה המקורית. פייטון 3 לא תשמור על תאימות מלאה עם פייטון 2 (לפחות עם פייטון 2 המאוחרת – 2.6-2.7, אף אחד לא היה כועס אם קוד של 2.4 לא היה עובר)

הבעיה: שההחלטה הזו לא עובדת..

הציבור הפייטוני הותיק לא כל כך עובר, היתרונות של מעבר לא ממש ברורים ואילו החסרונות  ברורים מאוד: התנתקות ממסות של קוד עובד והמוני ספריות מוצלחות שלא עשו את המעבר. מי שכן עובר הם דווקא ניוביז לפייטון שבטח לא יקדמו מדי את השפה. ובקהילת הותיקים יש נתק (בקוד) בין הקבוצה האידיאולוגית שעברה לפייטון 3 לקבוצה שלא. אל תזלזלו בנתק בקוד, בעולם התוכנה בקוד פתוח, הקוד הוא דיאלוג, ושבירת רציפות הקוד משמעותה שבירת הדיאלוג. וזה לא שהעולם מסביב קופא על שמריו, Ror סחפה המונים לעולם הRuby שמתחרה על קהל דומה לפייטון, שפות חדשות נכנסות לתמונה חדשות לבקרים כמו גם טכנולוגיות חדשות ועולם הפייטון שמפתחיו קרועים בין שתי עולמות לא מגיב מספיק מהר..

ארמין, מפתח מרכזי בעולם הפייטון (שאחראי בין השאר על המיקרווובפריימורק flask  וWerkzeug ), עוסק וכותב על הבעיה עם פייטון 3 לא מעט זמן.

ונראה שבניגוד לחלק מהתחזיות גוידו ון רוסמו,אבי השפה, שמוגדר "העריץ הנאור לתקופת חייו" של פייטון מסתמן כתומך (כך ע"פ ציוץ של ארמין).

נחכה ונראה האם מהמהומה ירפא הנתק בעולם הפייטון או רק ילך ויעמיק.

גילוי נאות: אנחנו אוהבים פייטון.