Git מהשוחות, אמנות אסקי יהודית בגטו ועוד. קריאה קוד פתוח ושיטוט ברשת

Alonisser ,07/03/2013

קריאה

גילוי נאות, אני ממש לא מקבל את התיזה של התנגשות הציווליזציות של פרופסור הנטינגטון הנכבד, כמו שאני לא מקבל כל תיאורה אחרת שקובעת מראש "התנגשות" ומאבק על בסיס "תרבותי" או "חברתי" כלשהוא. יש סיבות למלחמות ומאבקים: אידיאולוגיה או כלכלה, אקלים או תעשייה אבל עצם היותם של אלו סינים ואלו ממוצא אנגלו-אמריקאי איננו מייצר מעצמו "התנגשות". אבל בכל זאת המחקר הזה של חוקרים מסטנפורד על תקשורת אימייל בעולם מגלה שלגבולות מדיניים וגם תרבותיים יש משמעות גם בעולם הוירטואלי ושאפשר לזהות את "התרבויות" אליבא הנטינגטון גם ב"עולמות" שמתקשרים יותר בתוכם מאשר ביניהם. אחת התוצאות המעניינות היא שקיומו של גבול מדיני אשכרה מייצר מופיע בירידה בכמות המיילים שעוברת בין הצדדים.

וגם מעניין: אם היו עושים מחקר כזה על פייסבוק/טוויטר - האם התוצאות היו שונות?

ברשת

לפעמים בטכנולוגיות הבסיסיות ביותר מתחבאים דברים מופלאים ומוזרים. נסו ותהנו:

tracert 216.81.59.173

אם לא נתקלתם עדיין. (כן, גיקים.זה.מי.שכותב.על.טכנולוגיה.מה.חשבתם?)

ולפעמים מנסים לקרוץ לגיקים, ומתבלבלים בין שתי סדרות הקאלט הגדולות:
wh

ומי שמכיר את היריבות המסובבת בין קבוצות אוהדי ההרדקור המתחרות האלו יודע שעל זה לא יסלחו לנשיא אובמה ל ע ו ל ם. (פרינסס ליאה טהורה לעד)

קוד פתוח ופיתוח רשת

אומנות אסקי יהודית בגטו טאמבלר חדש של עמית, חבר מ4P-tech כאן. עם snippets קטנים של קוד בעיקר webdev אבל לא רק. מומלץ (לשלוש שורות קוד בהיסטוריה).

Codec.io אתר שעושה ניתוח סטטי על קוד בפייטון ומצביע על שגיאות, בעיות והמלצות. חינם לחשבונות Github פתוחים (קוד פתוח). נותנים הרשאה לחשבון Github, מסנכרנים מולו ומקבלים את רשימת הRepos שלכם, מהמסך הזה תוכלו לבחור איזה פרוייקטים לבדוק עם codec.io. מה שהרצתי נתן לי יותר שגיאות PEP8 שעוסקות ברווחים מאשר בבעיות אחרות אבל עם פוטנציאל.
נכון, הרבה מעולם הפיתוח לא מתנהל באמת בGithub, אבל כנראה שזו התחלה. בטח שהנימוק "אבל אצלנו ניתוח סטטי" הוא די מוביל בלמה להשתמש בשפה מתקמפלת עם IDE ענקי ומעצבן כמו Java או c#.

gitGit מהשוחות אני הולך ומפתח יחס אמביוולנטי לGit. מחד מדובר בכלי הdvcs שכבש את השדה עם דומיננטיות ללא עוררין. יש לו יכולות מטורפות, הוא מהיר נורא, תומך במגוון תהליכי עבודה ותמיד יש מה ללמוד חידושים מהשוחות. מאידך, הוא ממש שואוף של סיבוך גם בפונקציונאליות שאמורות להיות פשוטות יחסית. שליטה בחלק מהפ'יצ'רים דורשת לסחוב ספר עם הסינטקס בתיק ויש עוד הרבה סיבות לשנוא את גיט. בטח למי שבא ומכיר את מה שאולי הוא כלי חזק לא פחות ומוצלח יותר - Mercurial או Hg בקיצור.
הסיכום אולי הוא שGit, מעבר לshow-off הטכני של לינוס הוא במידה מסויימת Api מפתחים, אין בו מפסיק הפשטה למשתמש הפשוט כי הוא חושף Api מורכב למי שמפתח מולו. אולי לשם העתיד הולך. בטוח שאפשר וצריך לשחק עם חלופות לוורקפלו. יש כמה מעניינות כמו Git flow וגם Git legit ובטח עוד המון שאני לא מכיר. מעניין ששניהם מתמקדות בלעשות את העבודה עם Branching נוחה ואינטואטיבית יותר. נסו ותהנו

skoller ספריית Parallax שחוסכת הרבה מהבויילרפלייט של כתיבת אתרים עם האפקט הפופולארי הזה.

להראות כמו Markdown ספריית css שמעצבת Html שיראה כמו Markdown. ** ט י ר ו ף** (אם כי לא מחויב להיות עקיב עם הMarkdown שהייתם כותבים בשביל שיתקמפל לHtml כזה. וואו, כמה רקורסיבית רק המחשבה על זה

וובקיט הוא הjQuery של הדפדפנים כותב גורו הJs, ג'ון רסיג. מזווית מפתיעה יחסית על המעבר של Opera לוובקיט. למי שפיספס. וובקיט הוא המנוע קוד פתוח שמניע (על בסיס forks נפרדים) את כרומיום וכרום ואת ספארי. אבל חשוב מזה, הוא המנוע מאחורי דפדפני ברירת המחדל של Android וIos. אם אתם כותבים אפליקצית/אתר ווב שאמור לעבוד בנייד, סביר שתעשו אופטימזציה לwebkit כי זה שם המשחק. כבר לפני כמה חודשים אנשי הסטנדרטים רעשו שוובקיט הופך להיות IE6 החדש, מלך האינטרנט לטווח קצר שיביא לסטגנציה לטווח ארוך. התברר שלא מעט מפתחים פשוט לא טורחים להתאים את הJs והcss לדפדפדנים השונים אלא מראש כותבים רק לוובקיט. עד כדי כך שאופרה ומוזילה התלבטו בפומבי על אימוץ הPrefix של webkit גם בדפדפנים שלהם (במקביל לזה שלהם). עכשיו מתברר שאופרה הולכים צעד הלאה. מפסיקים לפתח מנוע עצמאי ועוברים לפתח על בסיס fork של וובקיט. בחוץ נשארים כרגע רק Mozilla וMicrosoft, שני דפדפנים שיש להם נוכחות משמעותית גם בדסקטופ ואג'נדות על עצמאות. רסיג מפתיע קצת, אותי לפחות, בעמדה שלו: א. הוא אומר, תרגעו, זה לא הורג את הרשת. כרום (מבוסס וובקיט) הוא מנוע החדשנות של הרשת היום גם ככה, לא מקום של סטגנציה. ב. הויתור על מנוע נפרד משחרר צבא קטן של מפתחים לעסוק בפיצ'רים מעניינים ופורצי דרך במקום בבסיס. ג. וובקיט הוא קוד פתוח והוא בסיס משותף לכמה דפדפנים. כך שבפועל, חידושים בדפדפן אחד זולגים למקור המשותף ומשם לשאר. יותר חיבור == יותר חידושים. לא בטוח שאני מסכים עם הכל, אבל עמדה מחדשת בויכוח הקשוח הזה.

מה זה בכלל וובקיט? אם קראתם את הפסקה הקודמת ותהיתם לעצמכם מה זה בכלל וובקיט? מה ההבדל בין ספארי כרום ואופרה וכו'. אז זה היה הקישור בשבילכם. פול אייריש הנשיא שלכם וגם אוונגליסט מפתחים בפרוייקט של גוגל כרום מסביר על פרוייקט הקוד פתוח הותיק הזה ומה בינו לבין הדפדפנים שמבוססים עליו.

וגם ברנדן אייך מגיב לבלגן עם וובקיט ומסביר למה מוזילה עדיין חשובה ולמה המהלך של אופרה רע לכולם וכו. והי ברנדן אייך ברא את Javascript

Django 1.5 יוצאת לאור. בין השאר, עם תמיכה ניסיונית בפייטון 3, יכולת לקיסטום היוזר מודל ועוד גודיס.

זמנך עבר

חפרנו לכם על זמן, ספריות שעוסקות בזמן וכו' בפוסט שעבר ולא במקרה. מדובר באחת הסוגיות המעצבנות בעולם התוכנה. ייצוגי הזמן שונים, לא עקיבים ולא צפויים (שלא לדבר על היוניקס טיימסטמפ מאחורה ווהעובדה שהזמן מתחיל כנראה ב1970). מסתבר שגם בXKCD חשבו כמונו.

Html5 וחידושים מהחזית html5 logo

IndexDB wrapper כשמו כן הוא wrapper לApi הקצת שונה לגישה לindexDB, הדאטאבייס המוטמע בדפדפן ושצפוי להחליף בעתיד את העוגיות ןשאר עוזריהם. נתמך בכרום, פיירפוקס ועכשיו גם בIE1, לפחות לטעמי עדיין דורש שימוש בFallback שלא דורש אותו ואת זה לא סגור שהוורפר הזה יודע לספק.

mp3 בחתיכות פרוייקט חמוד שמשתמש בWebAudioAPI בשביל להתשמש בmp3 מחולק ולנגן אותה מיידית. (כרגע רק בכרום 24+) העתיד כבר כאן והוא מנגן לנו

תגובה