העתיד של אתמול, גרפים, דג ועוד - יומן שיטוט ברשת הפתוחה.

Alonisser ,21/06/2012

בתמונעה: דלוריאן מעופפת, שנת 2015

רשימת קריאה:

 

העתיד של אתמול - למה אין לנו מכוניות מעופפות עדיין? (ועל הקשר בין זה לקפיטליזם מבוסס מקסימזציה של הרווח) - מאמר מעולה ב The Baffler. אנחנו חיים בעידן האכזבה, האכזבה מהעתיד שהובטח לנו.  קוראי זול וורן זכו לראות את תחזיות המד"ב שלו מתגשמות אחרי כמה עשרות שנים, תסריטאי מסע בין כוכבים או בחזרה לעתיד, או אודיסיאה 2001 הניחו טכנולוגיה מתקדמת בהרבה שתתקיים בעידן שבו אנו חיים. אבל משום מה עידן ההאצה הטכנולוגית (בניגוד גמור לדימוי!), לפחות בתחומי ההנדסה המובהקים, הולך ומאיט.  לדוגמא (מהמאמר) שיא המהירות האנושית נשבר בקצב מסחרר במהלך ה50-60 שנים הראשונות של המאה ה20 עד שנקבע השיא הנוכחי באפולו 10, כך שכותבי מד"ב יכלו להניח שבקצב זה נשוטט בין מערכות כוכבים תוך כמה עשרות שנים. האמת המרה היא שנתקענו שם, אפילו הלכנו אחורה. המטוס המסחרי העל קולי, הקונקורד - עוד פרוייקט גדול של שנות ה70, קורקע ב2003. המרוץ לחלל,שהוליד חלק משמעותי מטכנולוגיית המחשבים והאלקטרוניקה המודרנית ננטש למעשה מאז אפולו וטכנולוגיית החלל הקיימת עדיין מבוססת על טכנולוגיית טילים שפיתחו מדענים גרמנים בסוף שנות ה30, אפילו פרוייקט המעבורות, שמראש היה פשרה טכנולוגית משמעותית, ננטש וקורקע.  גם בתחומים אחרים מורגשת העצירה הגדולה - אין לנו דרכים טובות יותר להפקת אנרגיה מאשר בשנות ה70, להפך אפילו. רובוטים לא מנקים את הרחובות שלנו, או מגישים במסעדות ואה כן, אין לנו תרופה אמיתית למחלות הגדולות של תקופתנו: לא לסרטן, לא לאיידס, לא למחלות הזקנה . אפילו את המכשירים האולטראמתוחכמים שאנחנו סוחבים עלינו כל הזמן בעידן הPost pc מייצרים פועלים בשכר רעב בטכנולוגיות ידניות מהמאה ה19, לא רובוטים. מה כן התפתח? טכנולוגיות הסימולציה, האפקטים של סרטי המד"ב של היום מרשימים הרבה יותר, גם הסיליקון והבוטוקוס מאפשרים סימולציה של גוף צעיר, אבל הטכנולוגיה הבסיסית? תקועה תקועה תקועה. סרטי וספרי המד"ב של שנות ה50 וצפונה מראים מסתבר את העתיד של אתמול (סיפורון מד"ב חכם שאני אוהב), העתיד המקביל שלא הגיע. אז מה הסיפור? מה הקשר בין זה לסוף הקפיטליזם של מדינת הרווחה (איזה קטע - ממש באותן שנות ה70) ועליית הקפיטליזם הנאו ליברלי? מה הקשר בין קריסת החלום הזה לאי שיוויון הקיצוני בחלוקת ההכנסות ואנא אנו באים? #שחקי.שחקי.על.החלומות

ברשת:

דבר זה שאיננו מחרוזת: מנוע חיפוש "דברים" החדש של גוגל. גוגל מנסים לשפר את החיפוש שלהם ושולפים מהארון את הKnowledge graph  (אבל רק בארה"ב ואנגליה בינתיים), דרך שבה מנוע החיפוש שלה "יודע" מהו "דבר" במציאות מעבר למחרוזת השם שלו ומכאן למה הוא מתקשר מה הקונטקסט שלו וכו'. זה עובד גם הפוך:מקונטקסט החיפושים והשימוש שלכם החיפוש אמור לדעת מהו בדיוק "אלון" שחיפשתם? את כותב הבלוג? את עץ האלון - The best tree in the forest? חברת הדלק "אלון"? גוגל בונים מבנה נתונים ( ומכאן graph) ששומר קישורים ומבנה קישורים בין אובייקטים שונים.

ועכשיו לשאלות קצת יותר קשות:חיפוש כזה, שזכה בשמות שונים בתקופות שונות הוא הגביע הקדוש של עולם החיפוש, האם גוגל באמת פיצחו אותו סוף סוף? או התקדמו עוד קצת בדרך שהם גם כך מצויים בה לא מעט זמן? או שהוא יצטרף לערימה הגובהת של דמואים שלא מצליחים להפוך עד הסוף למציאות שמשתמשים בה? (דמואים שמיקרוסופט למשל התמחתה בהם). יותר מזה אם גוגל כן הצליחו לפצח את זה - מה זה אומר עלינו? בעיקר שגוגל יודעת עלינו הרבה יותר דברים בעלי משמעות. לא רק איפה השם שלנו מופיע באינטרנט, היא תציג למי שמחפש גם מי החברים שלנו? במה אנחנו עובדים? אולי  גם מי המתחרים המובילים שלנו? וכדאי שוב להזכיר בקונטקסט הזה: "אם זה בחינם , אז אנחנו כנראה המוצר".

ומפרספקטיבה אחרת על הסיפור, שימו לב שיש עוד graph גדול שמסתובב בסביבה ומטיל צל גדול על הסיפור הזה - הSocial graph של פייסבוק כמובן. גם הSocial graph הוא מבנה נתונים שמייצג קישורים בין אובייקטים שונים. אבל הקישורים שלו הם חברתיים. גוגל, שכרגע לפחות, ההימור שלה על Google+ כמקור לסיגנאלים חברתיים, מתקשה להתרומם (לפחות בינתיים, לא  הייתי ממהר להספיד), חוזרת למקורות שלה כחברת מידע. גודל מעמידה את הKnowledge מול הSocial. את הסיגנאלים של איזה מידע קשור לאיזה מידע ואיך והאלגוריתמים המורכבים שמנתחים אותו ברשת הפתוחה מול המידע החברתי, אבל הסגור של פייסבוק.  גוגל נשארת על השולחן אבל מעלה את ההימור שבסופו של דבר ידע יתן פייט טוב לסינגאלים חברתיים. כדאי לסגור שכרגע לפחות, רוב הסיגנאלים החברתיים הם בפייסבוק, ופייסבוק סגורה לעכבישים של גוגל ומופרדת יחסית מהרשת הפתוחה, כך שאין לגוגל הרבה ברירה.

ואם הזכרנו את פייסבוק:פיספסתם את ההנפקה של פייסבוק? לא נורא - באתם בזמן לדבר הגדול הבא: Ponzify  מציעה לכם מניות בכורה #פארודיה.מבריקה

מפתחים ומעצבי רשת:

והפעם בעיקר Js וCss

css בכל הצורות והצבעים - דוגמאות לאיך מייצרים המון צורות שונות (וגם מפתיעות) על אלמנט אחד (כל אלמנט) עם css בלבד! בבלוג המצויין של css-tricks.

Gmaps.js - כמו שאתם יכולים אולי לנחש מהשם, היא wrapper נחמד לgoogle maps

Joconut - ספריית Js קטנה שעושה מן אג'קסיפיקציה לאתר שלכם, כלומר: במקרה של לינק פנימי טוענת רק את החלק של הדף שהשתנה ולא טוענת מחדש את כל הסקריפטים, css וכו' אלא אם הם השתנו בדף החדש ואז הם כן נטענים. ברירת המחדל היא הBody element להחלפה בטעינת דף אבל אפשר גם למקד יותר לcontainer ספציפי בהגדרות הסקריפט.  נראה לי שימושי מאוד , בוודאי באתרים יחסית סטטיים חוסך את כל הכתיבה של האתר עם Ajax בטעינת הדפים ופשוט מספק את זה מהקופסה #סוג.של.קסם

Responsive Tables - מבית Zurb (ההורים של foundation בין השאר, שהטרימה את Bootstrap לשימושיות דומה) כשמן כן הן, התאמה גם של טבלאות עם js/css לעידן העיצוב התגובתי. וגם פוסט למה הם בנו את זה.

ועוד טבלאות - HandsonTable -  תוסף jQuery שמייצר טבלאות עם פונקציונאליות דומה לאקסל (בלי חישובים כמובן.. אבל בהתנהגות) כולל גידול של הטבלאות, עריכה בתוכם וכו'. #חכם וגם יכול להיות #שימושי.

css הוא הנתיב הקריטי - קצת css בצד הביצועים, שמסביר איך דפדפנים מתייחסים לשגיאות css או לcss לא רלוונטי שהם מורידים עם media query = "some [email protected]". ההמלצות כאן די רדיקליות וסותרות את רוב מה שאנחנו שומעים בד"כ - למשל המלצה על Inline css או בתוך style tag ולא בstylesheet נפרדים, המלצה למזער את השימוש ב@media וכו'. אבל מאתגר

Socialite.js - ספריית Js קטנה שמאפשרת לטעון את כל תוספי הsocial האלו אסינכרונית. כלומר בלי שהדף שלכם מחכה לגוגל/פייסבוק/טוויטר להחזיר את כל הJs שבונה את הכפתור שלהם.  יותר מזה היא מאפשרת גם לטעון אותם רק אחרי אירועים מסויים (למשל Hover מעל מאמר מסויים).

הכרות עם jQuery - למי שמתחיל את דרכו וצריך כזה, מדריך מוצלח בsmashing coding  ל50 פונקציות jQuery בסיסיות יותר ופחות עם המון דוגמאות קוד והסברים. #בסיסי.אבל.מקיף.ומסודר

לינוקס:

fishfish - סוף סוף לינוקס shell שמתאים לשנות ה90! עם צבעים! ודברים!   (וגודיס שכייפים למפתחים..ובלי צורך בקיסטום נוסף באיזה קובץ etc.conf איפשהו)

ואם כבר אנחנו בעסקי שורת הפקודה - אז shortcutfoo הוא אתר שמציע לאמן אותנו על קיצורי מקלדת לשורת הפקודה ו/או למגוון עורכי קוד פופופלאריים בעולם הקוד הפתוח.

 

 

זהו להשבוע, מוזמנים לרטווט, לכתוב, לפנות ולעדכן בכל הנתיבים

סופ"ש נעים לכולם

 

Tags:

תגובה