שעות נוספות, ויקיפדיה, Angular.js , ביפ ביפ ונירוונה - רשימת קריאה ויומן שיטוט ברשת הפתוחה

Alonisser ,05/08/2012

רשימת קריאה

עולם העבודה שנופל לנו על הראש - 80% מהאמריקאים עובדים שעות נוספות, שעות שאחרי יום העבודה, בכמות שמצטברת ליום עבודה נוסף בשבוע, חצי מהם בודקים מיילים עוד במיטה לפני השעה 7, לפני שמונה כבר 68% בדקו את האימיילים שלהם. האימיילים שלנו גולשים מהעבודה גם לעוד חלקים בחיים: 57% עושים מיילים בנופש משפחתי, 38% בשולחן האוכל, 69% לא יכולים ללכת לישון לפני שהם בודקים את האימייל. אז תודה טכנולוגיה ורשת על הדיסטופיה הזו?

בטקקראנצ (עם הקישור) שואלים על disruption והאם לא הגיע הזמן לניווט יותר משוכלל של המיילים שלנו, מעבר להודעת "יצאתי לופשה/מילואים לנושא דחופים…"  אבל אנחנו חושבים שמדובר כאן בסוגיה רחבה יותר מתמת ה"Disruption"  של עולם הסטארטאפ והסוגיה היא שהתרבות שלנו, על נימוסיה וחוקיה הכתובים והלא כתובים, על ההבנות החברתיות הקיימות בבסיסיה הולכת ומותקפת ע"י הכלכלה החדשה והטכנולוגיה.

מה שמדאיג, אותי לפחות, הוא לא השינוי התרבותי, מה שהוא מדאיג הוא שהוא (אם להתבטא כמרקסיסט) מתרחש "מאחורי גבנו". אנחנו הולכים לישון יום אחד בטבעיות גמורה עם הלפטופ שלנו וכלל לא זוכרים שמדובר באקט חברתי שהיה נחשב פגיעה חמורה אך לפני כמה שנים ומדאיג אפילו יותר הוא העדרם כמעט של קולות ודמויות שעוסקים בפן הזה של המהפכה הטכנולוגית שאנחנו חווים, כולם מדברים על טכנולוגיה וסטרטאפים חדשים ולא עוצרים מול הרצים על פנינו.  נראה לי שהשאלות שאנחנו צריכים לשאול הן מסדר אחר, שאלות על איזה חברה אנחנו רוצים לחיות בה, עם איזה יחס בין טכנולוגיה ואנשים, טכנולוגיה ותרבות, טכנולוגיה ומשפט. אולי אנחנו צריכים לשאול האם אנחנו צריכים לכוון יותר את ההתפתחות הטכנולוגית? לנטר אותה? או להמשיך להשאיר את זה לתאגידים פרטיים ומגה עשירים..

ברשת:

עורך תוכן חדש לויקיפדיה - שאמור להתמודד עם בעיית המחסור בעורכים, כלומר עם הסיבה שויקיפדיה מדמיינת שבגללה יש לה מחסור בעורכים: "..הנגישות הנמוכה של ויקיטקסט.." - העורך המובנה של ויקיפדיה. למה אני חושב שזו הבעיה שויקיפדיה מדמיינת? כי ויקיטקסט הוא רף נמוך לאדם שרוצה לתרום. נכון שערכות עיצוב דפים שלמות קשה לניובי לעשות (גם אני הסתבכתי בכזה), אבל כמה ניוביז מנסים כאלו? ואלו בעיות שעורך התוכן החדש לא אמור להתמודד איתם בכלל.

וכן, אני יודע, הפחתת חיכוך היא חשובה וויקיטקסט הוא חיכוך אבל.. האם זו אכן הבעיה של ויקיפדיה? האם זה מה שמשאיר את מספר התורמים על מספרים נמוכים כל כך (יחסית.. יחסית לקהל המשתמשים הענק של ויקיפדיה, שפעם האחרונה שבדקתי הייתה אחת מעשרים האתרים הפופולאריים ברשת) או בעיות אחרות? כאן יקפצו ויספרו לנו שזו הוכחה לאנוכיות המובנית של בני האדם, שרוצים להיות טפילים אבל לא להחזיר חזרה אבל אני סקפטי כלפי ההסבר הזה. יש אתרי ידע ודיון שמבוססים תרומה חברתית שמספרי התורמים שלהם עצומים (גם אם לפרקי זמן מוגבלים יחסית) והכתיבה בהם לאו דווקא נגישה יותר מויויטקסט - למשל Stackoverflow או reddit, גם לא נראה שיש מחסור בנכונות של אנשים לתרום לידע משותף - עיין ערך GitHub. אבל יותר מזה - להבדיל משחר היסטורית האינטרנט שם הוקמה ויקיפדיה  (2001 אם תהיתם), כתיבה נרחבת ברשת היא הסטנדרט, לא היוצא מהכלל, לדור שלם שגדל עם עדכוני פייסבוק וטוויטר, עם טאמבלר, וורדפרס ואינספור פלטפורמות בלוגים נוספות.  לדור הזה אין חסם מהתבטאות בכתיבה או הרגל לצרוך את הרשת שלו פאסיבית, להפך.. מה כן? אני חושב על כמה כיוונים (ותודה להזדמנות להשפריץ את המחשבות שלי על ויקיפדיה) ובטח יש עוד הרבה:

אוצרות: לויקיפדיה יש עורכים, יש בעלי תפקידים, יש פיקוח חברתי ואפילו יש (סוג של) מנהלים, בירורקרטים קוראים לזה בויקיפדית. מה שאולי אין לה  מספיק הוא אוצרים, שמנווטים את התהליך, ממקדים את הקהילה בנושאים חשובים יותר ותפלים יותר, מייצרים מוטיביציה, מזרימים דם חדש וכו'.  איך זה עובד? תציצו בStackoverflow לקבל מושג, אבל זה מאוד קשור לסעיף הבא.

את הסעיף הזה בטח ניחשתם  לבד, משחוק וחברות. ויקיפדיה נשארה מנותקת מעולם הרשתות החברתיות, יש בזה גם יתרון מן הסתם, אבל הניתוק המוחלט מהזרם המרכזי של האינטרנט בשנים האחרונות (זרם שלויקיפדיה תפקיד חשוב ביצירתו - ברעיון עריכת ויצירת התוכן ע"י הגולשות והגולשים) לא עושה לדעתי טוב לאנציקלופדיה חברתית, לא מספיק אנשים שותפים לזרם, אין מוטיביציה חברתית (מעבר למעגל המצומצם מאוד של ויקיפדים) לתרומה. אין מנגנון הצבעה (לפחות לא כזה ששווה משהו, מעבר להצבעה בדף שיחה על נושא מסויים, תקנו אותי אם אני טועה) ובטח אין מספיק משחוק. נקודות הן לא תרופת פלא לכל דבר, ויש כמובן עוד אופני משחוק, אבל הן בטח (בשילוב עם מרכיבים חברתיים) עוד סיגנאלים קריטיים לאיכות התרומה, סיגנאלים שחסרים כרגע בויקיפדיה, מעבר לcrowdsourcing הבסיסי.

השטחת התוכן במראה משותף.  אם נכנסתם לאחרונה לויקיפדיה שמתם לב שהעיצוב שלה נשאר ב.. אתם יודעים.. 2001, שנת הקמתה. האינטרנט עבר כמה דברים מאז, וגם עיצוב הרשת עבר כמה דברים מאז, ובעיקר למדנו שהעיצוב צריך לשרת את התוכן ונדמה לי שלא תמיד העיצוב בויקיפדיה עונה על המטרה הזו.  כלומר אולי השאלה צריכה להיות  לא איך מזינים תוכן לויקיפדיה אלא איך הוא נראה? איך המראה משרת את התוכן הספציפי ומדגיש את הייחודי שבו מול תכנים אחרים. כי כרגע הערך על מדיניות הגרעין של ישראל, הערך על פנחס לבון, הערך על מדונה והערך על בתולות ים, נראים בדיוק אותו דבר וזו רבותי פרדיגמה עיצובית שבאה מעולם הדפוס, אבל לגמרי לא מתאימה לאינטרנט. בעשור שחלף מאז שויקיפדיה עלתה לאוויר למדנו להתרגל לסטנדרטים אחרים.

הפערים, הפערים. למשל הפער הבלתי נסבל בין ויקיפדיה האנגלית (ייתכן שגם הגרמנית, אומרים שזה חזק שם) לויקיפדיה העברית ושאר הויקיפדיות הקטנות, הצורך של כל קהילה להתפתח עצמאית לגמרי, ללא גיבוי מהקהילות הגדולות מייצר רף גבוה (שהקהילות מתמודדות איתו באופן מכובד,בלי ספק). כן, אני יודע שעורכי ויקיפדיה העברית מסתכלים ולפעמים מתרגמים ערכים מויקיפדיה האנגלית. אבל חסרים כאן כלי ניתוח ותמיכה טובים. כלי שאני יכול לדמות למשל הוא כלי עזר לעורך דף (הכוונה לאוצר במשמעותו קודם, לא לעורך מזדמן)

שמנתח את הערך המקביל בויקי הגדול ומציע מבנים, השוואות ברות תוקף לערך המקור, קישורים שחשוב להכניס וכו' . ואם כבר אנחנו מדברים על כלים מודרניים שיורידו את רף התרומה, אפשר לחשוב על כלים שיבצעו ניתוח סמנטי לטקסט, ימצאו מילים שמתאימות להיות קישורים ויחפשו אם ערכים כאלו קיימים ויוסיפו אותן אוטומטית כויקיטקסט וכו'.  וויקיפדיה העברית היא אחת מהויקיפדיות הגדולות יחסית (קטגורית 100,000 ערכים ומעלה), מה על האוזבקית וחברותיה? קשה לי לראות אותה מתקדמת בלי כלי אוצרות, עריכה טובים יותר שמאפשרים להשען על עולם הידע שנוצר בויקיפדיה האנגלית.

ועוד ניג'וס קטן על ויקיפדיה - רק אותי משהו מטריד במספרים פה? 524 אנשים, 0.7% מהמשתמשים (מניח שמהכותבים) כתבו למעלה מ50% מהערכים ואם עולים ל2% , ל1400 מהכותבים אזי מדובר כבר ב73.4% מהתרומות. מרבית העריכות והעורכים מסתבר, הם עורכים של פגע וברח, או מתקני עובדה ספציפית, טעות איות וכו' (או אולי ההפך כפי שהמאמר מניח?)  אני מניח שבויקיפדיות הקטנות המצב גרוע עוד יותר, הייתכן שמיהרנו מדי לוותר על האנציקלופדיות?

זכויות יוצרים - והפגיעה הבלתי נסבלת בידע המשותף.  עוד ויקיפדיה - כלכלן הצליח לחשב מה הנזק שיוצרים זכויות היוצרים לחברת המידע שלנו ואיך משפיעים מאגרי ידע פתוחים לציבור על איכות הידע הציבורי במקומות כמו ויקיפדיה. ומכל הדברים בעולם, באורח מאוד אופייני לארה"ב, הוא בדק את זה על נתוני בייסבול. מעניין ומתקף שוב שידע במרחב הציבורי יוצר עוד ידע, ידע סגור לעומת זאת - לא ממש (אטלנטיק, אנגלית) #ידע.פתוח

מפתחים:

Angular.js היא טוענת חדשה לכתר ה Javascript MVC פריימוורק לפיתוח יישומים ומגיעה מבית גוגל, שטובלים עוד פעם בעולם הקוד הפתוח והיא מציינת עכשיו גרסה 1.0. הקונספט שמאחוריה הוא "הרחבת" הHtml בשביל לשרת אותנו. מאפשרת להשתמש בHtml בתור הTemplating language שלנו. תכלס הדמו מגניב! איך הגישה שלה מול Ember וBackBone (והפריימוורק שמבוססות על Backbone כמו Chaplin)? לא מספיק העמקתי כדי להגיד אבל היא טרנדית במהירות (גם נכנסה לJsFiddle בינתיים) ועוד קצת אנגולר:

בראיין פורד מסביר איך לבנות אפליקצייה שמבוססת על Angular.js + Express + Node.js וגם דוגמאות לאתרים  שנבנו עם Angular.js.

google Textdrive app - עורך טקסט ומיני Ide שעובד ישירות בchrome שלכם, בעיקר לJs, נראה מבטיח. (דורש התקנת גרסה ניסויית של כרום canary)

regex: בשבוע שעבר קישרנו לספר טוב בנושא והשבוע מגיע אלינו reFiddle כמו JsFiddle רק לregex. #שימושי

jQuery חשפו בבלוג שלהם לפני כמה שבועות את התוכניות שלהם ל1.9, 2.0 וצפונה. המעניין, מעבר לפיצ'רים, ביצועים וכו', הוא התוכנית להוריד את התמיכה בחלק מהQuirks של IEoldies - כולל 6,7,8. כמובן שזה עורר סערת רשת לא קטנה ותכלס בצדק. פתרון בעיות התאימות של OldIe הוא מוטיבציה מרכזית לשימוש בספרייה המגה פופולארית הזו. הסערה גררה פוסט עדכון שמסביר מה הם מתכוונים לא לעשות ומה כן. בתמצית: פיצול jQuery בין גרסה 1.9 שתשמור על תאימות אחורה לגרסה 2.0 וצפונה שיטמיעו טכנולוגיות חדשות ששוברות חלק מהתאימות הזו. חלק מהטכנולוגיות החדשות יהגרו אחורה לגרסאות 1.9x (קצת דומה למהלך שפייטון עשו בין גרסאות 2.6 2.7 ובין פייטון 3.0 וצפונה).

App.Js - לבנות אפליקציות Desktop, כן, עם טכנולוגיות רשת מוכרות של Html,css,js. #ווין

phantom.js- לדמות את הדפדפן. PhantomJs יודע להריץ קבצי js בלי דפדפן, למדוד דפי רשת, לרנדר דפים קיימים (גם לPng או לpdf) , לתזמן וכו'.  אדגיש שוב, היופי הוא כאן שהוא יודע לרנדר את הדף כאילו הוא דפדפן כך שהדף קיים אחרי שהסקריפטים רצים, אפשר להשתמש בcss selectors וכו'.   במיוחד לחבילות בדיקה כמו jasmin ושות אבל גם לscraping וכאלו.  #מעניין ושימושי

html5 logoHtml5 - חדשות מהחזית

אמנם הגיאולוקושיין API נמצא איתנו לא מעט זמן. אבל בכל זאת:  הנה מדריך יפה לאיך למדוד כיוון ומהירות של מכונית בעזרת הApi הזה (וגם להציג מחוונים וכאלו עם svg)

Web audio api - סרטון  של סטוארט ממו (עם לוק ומבטא של סקוטי/אירי שיכור)  שמדגים שימוש באוסילוסקופ (נכון?) עם הApi הזה ומייצר איתו גלי קולות בצורות שונות - כלומר ביפים ועוד ביפים.   וגם האתר התואם עם המידע #שימושי? #ביפ

Radar - תרגיל בשילוב של audio api, canvas וחברים. מגניב באיזו דרך מוזרה אחרי שמשחקים עם זה קצת. וגם הקוד בגיטאב. #ביפ.ביפ.ביפ

ועוד מאמר על Html סמנטי ולמה זה חשוב במיוחד גם במרקאפ של Html5 (כמו רבים אחרים) אם אתם חדשים בתחום אז תקראו.

"מי שאינו יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל" (פרפרזה על יגאל אלון) - אז דעו את עברכם :

ציר זמן מגניב במיוחד - התפתחות האינטרנט (מהמצאתו ממש באותם רגעים שרוב העולם ניסה לברר מי ירה בJ.r ) וHtml בואך Html5 במקביל לאירועים בתרבות הפופולארית.  שווה הצצה ולו רק להזכר כמה הטכנולוגיה הזו צעירה וכמה שאתם (אולי) כבר לא. אתר האינטרנט הראשון למשל (cern) מקביל להוצאה של Nevermind המופתי ולקמבק הגדול של הפלאנל והDNS הומצא רק כמה שנים לפני זה, בזמן שE.T התקשר הביתה (וכן, אם אתם זוכרים שצפיתם בE.T מתקשר אז כנראה שאתם כבר לא צעירים).

זהו להשבוע, חזרי אחרי הפסקה מסויימת. מוזמנים כמובן לכתוב ולתקשר איתנו

תגובה אחת

  1. מאת אילן:

    קורס backbone.js + underscore.js + jasmine + qunit מתוכנן להיפתח אחרי החגים בתל אביב.

    פרטים נוספים באתר הקורס - http://backbonecourse.blogspot.co.il

    שנה טובה,
    אילן פרח
    0547880094

תגובה